הכרעת דין בתיק תת"ע 22844-10

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שהנאשם עצר רכב באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה וזאת בניגוד לתקנה 71 (1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר יהודה חכמון ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך על אתר (סומן ת/1) ותרשים שערך באולם בית המשפט (סומן ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות ובחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי הוכח שגובשו יסודות העבירה וכי לא קמה לנאשם הגנה, ודינו לפיכך להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

ואסביר:

לא היתה מחלוקת כי הנאשם נכנס עם המשאית בה נהג לתוך רחוב וברחוב זה עצר הנאשם את משאיתו באופן שחסם פיזית את הרחוב.

הנאשם גם לא חלק על כך כי חסימתו הפיזית של הרחוב נמשכה על פני פרק זמן ארוך (כ-40 דקות לגירסת הנאשם).

הנאשם גם לא חלק על גירסת השוטר על כי רחוב זה משמש לתנועה וכי יש במקום לפחות מאה כלי רכב אשר נדרשת בין היתר להם גישה למתחם בנינים רבי דירות.

אף אין מחלוקת בפי הנאשם כי הוזעקה משטרה למקום בשל חסימת הרחוב.

טענת ההגנה של הנאשם בקשר עם חסימת הרחוב הינה שהוא נכנס עם משאיתו לרחוב על מנת לספק סחורה בסופרמרקט המצוי במקום ואולם לכשנכנס כבר לרחוב עם משאיתו נוכח הנאשם לדעת כי משאית אחרת (גדולה) כבר מצויה במקום ולמעשה איננה מאפשרת את פריקת הסחורה על ידו.

או אז, לגירסת הנאשם, רצה הוא לנסוע לאחור ולצאת מן הרחוב ולהמתין מחוץ לרחוב עד אשר המשאית שקדמה לו תסיים את ענינה שם, אלא, שלגירסת הנאשם , נהג רכב פרטי כעוס שהגיע אל מאחורי המשאית של הנאשם, עצר שם את רכבו, לא איפשר לנאשם לצאת אחורנית עם המשאית כלעומת שבא, עזב את המקום רגלית, הותיר את מכוניתו והזעיק את המשטרה.

ובמילים אחרות: טענת ההגנה של הנאשם הינה כי אדם אחר (בעל המכונית הפרטית) גרם לו להמשיך ולחסום את הרחוב ולפרק זמן של כ-40 דקות.

מוצא אני לדחות טענת הגנה זו במישור העובדתי, ואולם אציין כי אף אם הטענה היתה מתקבלת במישור העובדתי, עדיין לא היה בה כדי לשחרר את הנאשם מאחריות.

ואסביר גם זאת:

הסתבר מפרטי עדותו של הנאשם כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מגיע למקום וכי למעשה מכיר הוא היטב את נסיבות המקום ויכול היה לצפות מראש כי יתכן שאם יכנס לרחוב אזי יחסום הוא את הרחוב.

הסתבר מפרטי עדותו של הנאשם כי היה ידוע לו מבעוד מועד כי קיימת אפשרות שיאלץ (כפי שנוהגים נהגי משאיות לעשות במקום ) להמתין מחוץ לרחוב עד אשר תתאפשר הכניסה לרחוב.

הסתבר מפרטי עדותו של הנאשם כי הוא בחר למעשה ליטול הפעם הימור שמא  יתאפשר לו לפרוק סחורה במקום - הימור אשר לא צלח.

הנאשם נשאל בחקירתו הנגדית בבית המשפט מדוע לא החנה את משאיתו מחוץ לרחוב וירד לראות אם יש משאית אחרת פורקת ובאם אפשר בכלל להיכנס לרחוב, והנאשם השיב כי אין לו מה להגיד על כך. (ראה נא עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורה 5 לפרוטוקול).